גשר המיתרים, פארק תמנע, הרכבת הקלה בי-ם ועוד מבנים רבים ברחבי הארץ, נצבעו בתחילת החודש בצבע הורוד, במטרה לסמל את תחילת אוקטובר, חודש המודעות לסרטן השד, שהוא הינו סוג הסרטן הנפוץ ביותר בקרב נשים בישראל. כאשר ע"פ נתוני משרד הבריאות ב-2018 אובחנו כ-5,539 נשים עם סרטן השד, כש-4,832 אובחנו עם גידול חודרני -707 עם גידול ממוקד.
החדשות הטובות הן שגילוי מוקדם מעלה משמעותית את סיכוי ההחלמה מהמחלה, כאשר ע"פ נתוני עמותת אחת מתשע הפועלת למען החולות במחלה, קיימים סיכויי החלמה של 92% אם המחלה מתגלת מוקדם.
מהו סרטן השד?
סרטן השד הוא גידול ממאיר שמתפתח בתאי אונות או צינורות החלב בשד, לרוב אצל האישה, ובמקרים נדירים גם אצל הגבר. בדומה לגידולים סרטניים אחרים, גידול ממאיר עלול להתפתח לתאים ולרקמות אחרות בגוף ולייצר גושים נוספים המכונים "גרורות".
מהם הגורמים שמגדילים את הסיכון לחלות במחלה?
גיל – כמובן גורם הסיכון מהבולטים ביותר למחלה, הוא גילה של האישה, כאשר ע"פ נתוני משרד הבריאות ב-2018, 78% מהחלות במחלה בקרב נשים יהודיות היו נשים מעל גיל 50, ו-45% בנות 65 ומעלה, בקרב הנשים הערביות השיעורים שנרשמו היו 65% ו-24% בהתאמה.
היסטוריה משפחתית – אם התגלה אצלכן סרטן שד במשפחה, בייחוד אם מדובר באמא או אחות או אם אובחנתן כבעלות מוטציה גנטית שמגדילה את הסיכויים במחלה, אתן נמצאות בקבוצת סיכון לחלות בסרטן השד.
פעילות גופנית ושגרת חיים – קיים קשר בין קיום אורח חיים בריא ולא ספורטיבי, שכולל השמנה, אכילה לא בראיה, עישון, שתיית משקאות אלכהולים ואי עיסוק מינמלי בספורט כגורם סיכון לסרטן השד.
חשיפה לכימיקלים סינטתיים ולקרינה, לרבות כזו שנגרמת עקב טיפוליים רפואיים לסרטן באזור בית החזה.
האגודה למלחמה בסרטן מוסיפה כי גם נשים המטופלות בטיפולי הורמונלי חלופי (HRT) לתופעות גיל המעבר, מעל 10 שנים, או נשים שלא ילדו או שילד מעל גיל 35.
אורח חיים – ע"פ מחקרים מדעיים מסתמן קשר ברור בין עלייה בסיכון לחלות בסרטן השד ובין השמנת יתר, היעדר פעילות גופנית, תזונה לא נכונה, צריכת אלכוהול מוגברת ועישון.
כיצד ניתן לסייע לאבחון מוקדם של סרטן השד? ומהם הסימנים שצריכים לעורר אצלכן חשד?
ראשית על האישה להכיר את מבנה שדייה, ולהיות מודעות לשינויים שמתרחשים בהם. ברוב רובם של המקרים הופעת גוש הוא סימן ראשון לסרטן, אך על האישה להיות מודעות לסימנים נוספים, כגון:
שינוי בגודל השד
אדמומיות וגבישים על עור השדיים
נפיחות בשד או התפתחות ורידים בצורה לא סימטרית
שקע או בליטה בעור
כאבים לא שגרתיים בשד או בבית שחי
הפרשות מהפטמה לא סדירות, קילוף או שינוי צורתן
מהם הטיפולים והבדיקות באמצעותן ניתן לאבחן את סרטן השד?
ממוגרפיה – הבדיקה השכיחה ביותר לאבחון סרטן היא בדיקת הממוגרפיה, שהיא למעשה בדיקת רנטגן המכילה אחוז נמוך יחסית של קרינה, במסגרתה השד נלחץ בין שני משטחים, למעלה למטה ומהצדדים, במטרה לאתר את הגוש ואת מיקומו. לרוב הבדיקה מלווה בכאבים קלים בלבד למטופלת.
אולטרה-סאונד – נועדה להשלים את בדיקת הממוגרפיה ונעשית כדי להבדיל בין גוש ציסטי נוזל לגוש מוצק.
בדיקת MRI – בדיקה התהודה המגנטית הפופלרית היא בדיקה רגישה ומדויקת לאיתור גושים בשד, אך לעיתים מזהה גם מקרים שהגידול אינו קיים בפועל, ולכן בגלל הזמינות, המחיר ותופעה זו, השימוש בה פחות.
אם אחת מהבדיקות הללו או בדיקה ידנית שנערכה אצל הרופא, העלתה ממצא חשוד, על המטופלת לעבור הליך של ביופסיה, במהלכה נטילת רקמה מהאזור החשוד, שרק באמצעותה אפשר לאבחן במדויק אם מדובר אכן בגידול ממאיר, מה השלב אם בכלל בה נמצאת המחלה,
בדיקת הביופסיה נעשית באמצעות מחט שנועד להוציא רקמה מהגוש החשוד. מדובר בבדיקה קצרה שברוב המקרים לא מכאיבה למטופלת ונעשית בהרדמה מקומית.
מספר החולות המאובחנות מוקדם מזנק וכך גם שיעורי ההחלמה
החשיבות של אבחון מוקדם של המחלה היא עצומה ובפירוש מציל חיים של רבות מדי שנה. ההמלצה של עמותת אחת מתוך 9 ששמה לעצמה למטרה להגדיל את המודעות ולסייע למנוע מקרי סרטן שד אצל נשים, היא עבור נשים בגילאי 30 ומעלה להיבדק פעם בשנה אצל כירורג שד, לנשים בין גילאי 65-40 לבצע פעם בשנה בדיקת ממוגרפיה, ומעל גיל 65 ההמלצה לבצע פעם בשנתיים בדיקה שכזו.
בשנת 2018 לא פחות מ-69.2% מהחולות אובחנו בשלב מוקדם של המחלה, לעומת 58.3% בשנת 2005. גילוי מוקדם כאמור מביא לסיכוי החלמה של 92% מהמחלה. פרקטיקה קבועה של בדיקה באופן עצמי, הכרת הגוף שלכן, ובדיקת ממוגרפיה שנתית מעל גיל 40, הן הדבר להילחם במחלה הזו, שפוגעת בנשים רבות כל כך.